מידע שימושי

על פי חוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965, סעיף 145 (א)שינוי פנימי בתוך דירה לא טעון היתר בנייה אולם לכלל זה יש לא מעט חריגים, שיש חובה להתחשב בהם.

להלן פירוט:

1. כאשר השינוי הפנימי בו מדובר נוגע לחזית הבית [לרבות חזית צדדית או אחורית] – השינוי טעון היתר בנייה.

2. כאשר השינוי הפנימי משנה דבר בשלד הבניין, לדוגמא: כרוך בהעברת קורה או בביטול עמוד, בהריסת קיר התומך בבנייה ["קיר נושא"] – אין לראות בו שינוי הפטור מהיתר בנייה.

3. שינוי פנימי הגורם לשינויים במערכות הבניין שמחוץ לאותה דירה בה הוא מבוקש – כגון: שינוי בתוואי צנרת ביוב, דלוחין, מים, ניקוז ועוד – צריך להתבצע רק על פי היתר בנייה.

4. שינוי פנימי המשנה את שטחה של הדירה או את מספר הדירות בבניין [חלוקת דירה לשתי יחידות דיור או איחוד שתי דירות ליחידה אחת] – טעון היתר בנייה.

5. שינוי פנימי היוצר אי התאמה לתקנת בנייה או לתקן מחייב, כמו גם לכל חיקוק – אמור לא להתבצע, והאכיפה אפשרית רק באמצעות הגשה של תוכנית היתר לרשויות הרישוי, כדי שיבדקו את ההתאמה הדרושה. ביצוע שינוי פנימי המותר-לכאורה, אשר בעקבותיו נוצרת אי התאמה לתקנות, כגון: תקרה מונמכת בחדר שינה המפחיתה את הגובה מ- 250 ס"מ נטו, הצרת מעבר כך שהפרוזדור יהיה ברוחב פחות מ- 80 ס"מ, ביטול אמצעי איוור, ועוד – מהווה עבירה פלילית.

המסקנה היא כי כל שינוי פנימי צריך להיבדק על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה או על ידי מתכנן הבקי בתכנון ובנייה.

והיה והשינוי הפנימי אינו כזה המשנה את חזיתות הבניין/פוגע בשלד/פוגע במערכות/יוצר דירה בשטח שונה/משנה את מספר הדירות/יוצר אי התאמה – הוא מותר לביצוע ללא צורך בהגשת בקשה להיתר בנייה והעברתה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.